ALLIN > בלוגים > זוגיות ומשפחה > למה הילדים מתקשרים בלי הפסקה כשאני בעבודה?

למה הילדים מתקשרים בלי הפסקה כשאני בעבודה?

למה הילדים מתקשרים בלי הפסקה כשאני בעבודה?

אתם בעבודה, עסוקים, טרודים. והילד מתקשר. ושוב מתקשר. ואז הילדה מתקשרת. ואז הודעה. ואז שוב שיחה… מכירים את זה? התופעה הזו, שהילדים לא מפסיקים להתקשר גם כשהם לא באמת צריכים משהו, לא קיימת רק בחופש הגדול אם כי בחופש הפוטנציאל גדל והטלפונים רבים מספור. אז למה הם מתקשרים כל כך הרבה פעמים?

א. כי הם משועממים!

ילדים ללא תוכנית לחופש או בעלי קושי להעסיק את עצמם מתקשים למצוא דרכים למלא את זמנם בצורה מספקת. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה לשימוש הרב במסכים ואמצעים טכנולוגים, ששימוש יתר בהם פוגע ביכולות חשובות כגון התמודדות עם תסכול, המתנה, דחיית סיפוקים, אלתור, פתרון בעיות, יצירתיות וחשיבה יצירתית.

ילדים שמורגלים למסכים בכל רגע בו הם משועממים או מתוסכלים, לא מפתחים יכולות אלה שאמורות להתפתח ספונטנית. בכל רגע של שעמום ואי זמינות של המסך הם מיד מתקשרים לקבל עזרה, הכוונה, פונים לגורם חיצוני שיעזור להם לפתור את הבעיה – ההורים.

דרכים לפתרון – אסטרטגיית פתרון בעיות. זוהי מיומנות קוגנטיבית שאמורה להתפתח ספונטנית לאורך הילדות. על מנת שתתפתח הילד צריך להיות בסביבה שמאפשרת זאת, כלומר סביבה שמעודדת חשיבה עצמאית, שמאפשרת תסכול מותאם לילד ואינה פותרת את בעיותיו מיד.

ב. הם מפחדים להישאר לבד:

סיבה אחרת נפוצה לקושי של ילדים להישאר לבד, ולטלפונים רבים וחוזרים להורים היא חרדה או מצוקה רגשית. ישנם ילדים שמתקשים להישאר לבד בגלל שהם חוששים, בין אם חוששים למה יקרה כאשר יישארו לבד או חוששים להורה שהתרחק מהם ומה שעלול לקרות לו.

קושי כזה מאופיין בשיחות טלפון חוזרות, שאלות רבות, בקשות להרגעה, בצורה חזרתית, "נכון שלא יקרה כלום?", "מתי אתה חוזר?", "אם יקרה … מה לעשות?"

איך מתמודדים?

הדרך ללימוד פתרון בעיית השעמום היא לעודד את הילד לחשוב על פתרונות לבדו, להציע ולהתנסות. ישנם כמה שלבים שניתן ליישם בהתאם לגילו ויכולתו של הילד. לא מדובר בטכניקה שתתן פתרון מיידי אך זוהי מיומנות שיש ללמד .

כאשר עולה בעיה יש לנקוט בכמה צעדים:

הגדרת הבעיה: יש לי זמן פנוי ואין לי מה לעשות.

הצעת פתרונות רבים ככל האפשר, מבלי לשפוט ולפסול רעיונות בשלב זה – הרעיון הוא לעודד חשיבה עצמאית ויצירתיות, סיעור מוחות מבלי לפסול רעיונות בשלב זה: למשל לקרוא ספר, להזמין חבר, לשחק במחשב…. חשוב שיהיו רעיונות רבים ככל האפשר. אם הילד מתקשה להציע ניתן לעזור לו לחשוב על רעיונות ולהיות מעורב בתהליך ובהדרגה לסגת, כלומר אם מאד קשה, בתחילה ההורה מעורב ומציע רעיונות וככל שהילד גדל ומתנסה בתהליך ההורה יכול להיות פחות ופחות מעורב.

בחינת הפתרונות: בשלב זה ורק בשלב זה בוחנים את כל הפתרונות שהוצעו, האם הם ישימים, האם יעזרו פתור את הבעיה באופן חלקי או מלא. כדאי לרכז את הבחינה על דף בטבלה הוא:

בחירת פתרון או פתרונות מהמבחר שהוצע ותכנון קונקרטי של יישום הפתרון: למשל אני יכול להתקשר לחבר אחד ולהזמין ואם הוא לא עונה אתקשר לחבר אחר ואם שניהם לא עונים או לא יכולים אני יכול לקרוא ספר ובשעה 14:00 אני יכול להדליק טלוויזיה.

בחינת הפתרון – האם הבעיה נפתרה? במידה והבעיה לא נפתרה לפי איך שהגדרתי אותה אני חוזר לשלב שני – מציע שוב פתרונות וממשיך בתהליך.

חרדה היא בעיה נפוצה בקרב ילדים. השאלה היא עד כמה היא חמורה ופוגעת בתפקוד. תחילה מומלץ לנסות לדבר עם הילד על המחשבות המפחידות שיש לו, לנסות לעזור לו להבין האם המחשבות שלו רציונליות? האם יש סיכוי גבוה שבאמת מה שחושב אכן יקרה. אפשר לנסות לחשוב יחד איתו מה יעזור לו להתמודד, למשל לשלוח סמס שלוש פעמים ביום (ובהדרגה להפחית), לחשוב על דרכים להסחת הדעת מהמחשבות המפחידות. במידה ודרכים אלו לא עזרו או שהילד מציג חרדה ברמה גבוהה וקשה לשליטה או שהחרדה פוגעת ממשית בתפקודו או במצב רוחו, כדאי לפנות להתייעצות עם מומחה לטיפול רגשי בילדים, לעשות אבחון או הערכה מקצועית ולהחליט על דרכי פתרון מתאימות.

ילדים מתקשרים אליכם לעבודה ומטרידים אתכם לא בגלל שלא אכפת להם, אלא בגלל שקשה להם, בין אם קשה להם למצוא פתרונות למצבים שונים כמו שעמום, קשה להם לשאת תסכול או שהם פשוט מביעים בכך פחד או חרדה. לשני גורמים אלו ישנם הסברים ופתרונות מוצלחים, נסו להבין מה מקור הבעיה ועל פי זה להחליט כיצד נכון יהיה להתייחס אליה.

 

מאת: אלעד דהן, MSW,
מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי בילדים,
מנהל "רימון – מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה".

תמונת המחשה: freepik

https://www.rimonclinic.com

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

Comments are closed.

תפריט