ALLIN > קהילה > מורשת ונוסטלגיה > רביעי נוסטלגי: בית הקולנוע הדר בעל הגג הפתוח

רביעי נוסטלגי: בית הקולנוע הדר בעל הגג הפתוח

רביעי נוסטלגי: בית הקולנוע הדר בעל הגג הפתוח

בכל שבוע נחזור אחורה במנהרת הזמן וניזכר במקומות ובאנשים שעשו היסטוריה בכפר סבא. והפעם: בית הקולנוע המיתולוגי הקייצי "הדר".

הדור הצעיר של ימינו כבר לא יכיר את בית הקולנוע "הדר" בכפר סבא, שהיה ממוקם בין רחוב בן גוריון לפינת התקווה. בית הקולנוע נסגר לפני יותר משלושים שנה ואפילו שם הרחוב השתנה ל"תחיה".

לפני שכפר סבא התמלאה במסעדות, ברים ומקומות בילוי, הדר היה אחד מהמקומות היחידים בו בילו זוגות צעירים שרצו למצוא פינה רומנטית ושקטה מחוץ לבית ההורים. עד היום בתי קולנוע נחשבים לבילוי זוגי אידיאלי, הרי מה יותר רומנטי משתי כורסאות צמודות, חושך מוחלט ועלילה סוחטת דמעות ברקע?

אייל לוי, תושב כפר סבא, זוכר את קולנוע "הדר" עוד מילדותו. "אני זוכר שההורים שלי לקחו אותי לסרטי קיץ כבר מגיל 6", הוא נזכר, "אבי ז"ל אהב מאוד את הקולנוע הזה. הוא נבנה בשנות ה-50' ונסגר בתחילת שנות ה-80'. לאחר כמה שנים הוא נהרס ובמקומו נבנה בניין מגורים".

מי היה מגיע לצפות בסרטים?

"כולם, מבוגרים ונערים, תלוי בסרטים שהוקרנו באותה התקופה. אבא שלי אהב סרטי פעולה ולא פעם אמרו לו שאני קטן מדי, אך תמיד לאחר ויכוח הסכימו שאכנס איתו. כמובן שגם זוגות צעירים היו מגיעים לשם, הקולנוע היה מפגש בילוי. לאחר סיום הסרט היינו מטיילים במרכז העיר ומחליפים חוויות מהצפייה".

הקולנוע נסגר כאמור לפני יותר משלושים שנה, ולאף אחד לא ברורה הסיבה האמיתית לכך. לוי טוען שכשהגיעו לארץ מרכזי הקניות הגדולים עם בתי הקולנוע המודרניים והממוזגים, קולנוע הדר הפך לא רלוונטי מולם.

נטע ארז חושבת שבית הקולנוע נסגר בגלל עניין נדל"ני, כי בסופו של דבר הוקם עם חורבותיו בניין מגורים גבוה. "בית הקולנוע היה פתוח לחלוטין, בלי גג, זה היה קטע היסטרי", היא נזכרת, "בגלל שהוא היה פתוח אז הוא עבד רק בעונת הקיץ. כנראה שזה גם היה חלק מהסיבות שהוא לא היה רווחי מספיק, הוא עבד רק חצי מהשנה. אבל מה שהיה מיוחד בקולנוע הזה, ובכלל בבתי הקולנוע באותה התקופה, שהציגו תמיד רק סרט אחד למשך תקופה, ולאחר מספר שבועות הביאו סרט חדש. לא היו מציגים כמה סרטים במקביל כמו היום".

את זוכרת את בית הקולנוע כמקום רומנטי?

"עצם זה שהוא היה פתוח, שצפית בסרט תחת כיפת השמיים והכוכבים, זה הכי רומנטי".

יוסף הלפרין אמנם כבר עזב את כפר סבא, אך הסיפורים מבית הקולנוע הפתוח מזכירים לו שניצל את העובדה שלא היה גג לא רק לרומנטיקה, אלא גם להתפלחויות עם חברים. "אנחנו היינו מקצוענים בקטע של התפלחויות. אני זוכר שאנחנו היינו מתפלחים לסרטים בלי כרטיס והחברות שלנו היו נכנסות עם כרטיס שרכשו. הן פחדו לקפוץ מהגגון והעדיפו לשלם. אנחנו, הבנים, היינו באים מאחורנית, קופצים על הגגון ובורחים למטה. היו ברושים ליד הכיסאות והיינו נכנסים משם".

למה התפלחתם? הכרטיסים היו כל כך יקרים?

"לא, זה היה יותר מתחושת הריגוש והשובבות. היו לנו כל מיני דרכים להתחמק מהסדרן השמן, קראו לו פלקס והוא כבר הכיר אותנו ואת המזימות שלנו, אז כל פעם חשבנו על דרך חדשה. לפעמים היינו מתפצלים בתחילת הסרט ולפעמים הגענו מוקדם והתחבאנו בשירותים עם רגליים על האסלה שלא יגלה אותנו".

באיזה גיל הייתם?

"היינו בני 14 עד 16. זו הייתה תקופה שהלכנו לתנועת הנוער העובד והלומד, הקן היה ממש קרוב לבית הקולנוע והרבה זוגות צעירים היו מגיעים לבלות שם".

מאת: נעה צימר | צילום: מהאלבום המשפחתי של אייל לוי

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

Comments are closed.

תפריט