ALLIN > קהילה > מורשת ונוסטלגיה > רביעי נוסטלגי: תכשיטי יוסף אנטמן

רביעי נוסטלגי: תכשיטי יוסף אנטמן

רביעי נוסטלגי: תכשיטי יוסף אנטמן

בכל שבוע נחזור אחורה במנהרת הזמן וניזכר במקומות ובאנשים שעשו היסטוריה בכפר סבא. והפעם: חנות התכשיטים והשעונים הראשונה בעיר.

ברחוב ויצמן המרכזי בכפר סבא נמצאות חנויות רבות, אחת מהן היא חנות התכשיטים "תכשיטי יוסף אנטמן" – חנות התכשיטים והשעונים הראשונה בעיר, שפועלת עד עצם היום הזה. החנות הוקמה לפני כ-80 שנה על ידי יוסף אנטמן ז"ל, והגיעו אליה מכל העיר והסביבה.

"בשנת 1938 אבא שלי יוסף פתח את החנות, זו הייתה החנות היחידה בכפר סבא של שעונים, הוא היה שען שעד לא היום לא קם אחד כמותו", מספר נחמן אנטמן, בנו של יוסף ובעל החנות כיום.

יש לך זיכרונות ילדות מהחנות?

"אני הייתי בן יחיד להוריי ומטבע הדברים גדלתי בחנות. לא ממש יכולתי לעזור להם כי הייתי קטן, אבל אני זוכר שאבא שלי עבד עם שעונים והתעסק בהרבה חלקים זעירים שלהם. בכל פעם שהיה נופל משהו לרצפה, התפקיד שלי היה להרים אותו ולהביא לו בחזרה".

מתי התחלת לעבוד בחנות?

"כשאמי נפטרה, נכנסתי לעבוד בעסק כחלק מעוד עסקים שעבדתי בהם. התחלתי להגיע אחר הצהריים לחנות וככה זה התפתח והתפתח עד היום. גם בני אורן עבד פה והיה מסור מאוד, אבל בסוף בחר לעזוב".

אורן אנטמן, בנו של נחמן ונכדו של יוסף, עבד בחנות שלוש שנים, ניהל ושיפץ אותה, וטוען כי מעמדה השתנה. "כמות הלקוחות ירדה באופן דרסטי, אנשים מעדיפים לשלם יותר וללכת לקניון מאשר ללכת לחנות קטנה. החנות עברה מספר שודים והיום היא פועלת מאחורי סורג ובריח, מה שפעם לא היה. היינו מוכרים תכשיטים לערבים מקלקיליה וכולם הרגישו הרבה יותר בטוחים", הוא מספר.

אורן, מה הזיכרונות שלך מהחנות?

"אני זוכר מהסיפורים של סבי שבשעה ארבע אחר הצהריים בכל יום הוא היה מגיע לפתוח את החנות והיה תור לאורך כל הרחוב. היום זה כבר לא ככה. סבא שלי היה צריך לעבור בין האנשים, להגיד להם שלום אחד אחד עד שהגיע לדלת".

גם נחמן מתאר זיכרונות דומים: "בשנות הארבעים היו מגיעים המון אנשים לחנות ולא היה מקום אחר בעיר לקנות שעונים ותכשיטים, אז כולם הגיעו אלינו. בנוסף, בעבר השיטה של הקניה הייתה יותר פשוטה, מי שבא לקנות ידע מה הוא קונה. אנשים היו מחכים לתורם מחוץ לחנות, וכשהגיע תורם היו משלמים והולכים לדרכם. זו הייתה צורת העבודה. היום זה הרבה יותר מסובך, יש יותר מעשר חנויות תכשיטים באזור. אבא שלי היה השען של החנות, ואחרי שהוא נפטר הפכנו מחנות שעונים לחנות תכשיטים.

"לכל תושב יש זיכרון מהחנות הזאת, כל אחד קנה בה משהו מתישהו, זו הייתה החנות של כל תושב ותיק בעיר. היום התחרות גדולה, יש פחות חיים בחנות מבעבר. אני מקווה שאנשים ייזכרו בחנות הזאת".

מאת: נעה צימר | בתמונה: נחמן והוריו בשנות ה-40' | צילום באדיבות המשפחה

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

Comments are closed.

תפריט