ALLIN > קהילה > אישיות > תושב כפ"ס חוקר את העדה הדרוזית 30 שנה: מחאתם מוצדקת

תושב כפ"ס חוקר את העדה הדרוזית 30 שנה: מחאתם מוצדקת

תושב כפ"ס חוקר את העדה הדרוזית 30 שנה: מחאתם מוצדקת

לא מעט דיונים, מאבקים ומאמרים והוקדשו בשבועות האחרונים ל"מחאת הדרוזים" נגד חוק הלאום ולמשמעות הפוליטית הנלווית לכך. עבור ד"ר שמעון אביבי (73), חוקר העדה הדרוזית זה 30 שנה, אפשר לומר שהנושא בוער בקרבו.

אביבי, המתגורר בשכונת סביוני הכפר בכפר סבא, נשוי פלוס שלושה וסב ל-11 נכדים, שירת כקצין במודיעין והיה חניך מצטיין במכללה לביטחון לאומי. הוא מורה דרך מוסמך ומשמש גם כראש ועדת קרנות ההנצחה במרכז למורשת המודיעין.

עבודת הדוקטורט שלו, מטעם החוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה, עסקה במדיניות הישראלית כלפי העדה הדרוזית בין השנים 1967-1948. "המסקנה שאליה הגעתי", מסביר אביבי. "היא שהמדיניות הישראלית שאפה להרחיב את הקווים המפרידים בין המוסלמים לדרוזים, ולייחד את הדרוזים כעדה עצמאית ונפרדת". חוקר העדה הוציא שלושה ספרים בנושא. אחד מהם, "טס הנחושת", זיכה אותו בפרס ראש הממשלה לשנת 2008. כיום הוא מרצה בנושאים הקשורים לעדה ומדריך טיולים ליישובים הדרוזים.

"זה היה מקרי לגמרי", הוא נזכר בחיוך על תחילת עיסוקו בתחום.  "לפני כשלושים שנה הייתי חניך במכללה לביטחון לאומי, והטילו עליי את העבודה השנתית בנושא 'הדרוזים בישראל'. עד אז, לא ידעתי עליהם יותר מדי, ומה שידעתי היה מבוסס על קריאה חפוזה בעיתון. במסגרת המשימה שקיבלתי, התחלתי לקרוא את כל הספרות המקצועית שעסקה בענייניהם של הדרוזים ואף ראיינתי רבים מבני העדה. מהר מאוד נשאבתי לנושא ובחרתי להמשיך להעמיק בו במסגרת לימודי האקדמיים".

כמי שחוקר את העדה במשך שלושה עשורים, הופתעת מעוצמת ההתנגדות של רבים מהם לחוק הלאום?

"לא הופתעתי. חוק הלאום עורר ברבים מהדרוזים תחושת קשות ביותר של עלבון ובגידה. מבחינתם, המדינה שכרתה איתם ברית, אשר מחזיקה מעמד מאז מלחמת העצמאות, שכחה אותם בצד הדרך והותירה אותם מחוץ לחוק הלאום. חבל שהגענו למצב הזה, שעם קצת יותר רגישות לא היינו שרויים בו".

אי השוויון כלפי העדה הדרוזית לא נולד אתמול. מדוע קולם לא נשמע עד כה?

"זה נכון שעד היום הדרוזים לא התקוממו. שמענו אותם, לפעמים, בנושאים מאוד ספציפיים כמו מאבקי קרקעות. בשנים האחרונות חל מהפך של ממש בחברה הדרוזית. ותיקי העדה היו די צייתנים ונטו לקבל את המציאות כפי שהיא. היום יש הרבה צעירים משכילים מקרב העדה. מדובר בקציני צבא, שראו את השוויון המלא שיש בצה"ל בין יהודים לדרוזים, וכאשר הם 'יצאו לאזרחות' נחשפו פתאום לקיפוח ולחוסר השוויון. הצעירים הללו, שחלקם אקדמאים ובעלי ניסיון במערכות צבאיות מורכבות, תופסים עכשיו מנהיגות, דורשים שוויון ולוקחים את המושכות לידיים".

יש לזה עוד ביטויים מלבד ההתנגדות הנחרצת לחוק הלאום? 

"בהחלט. לאורך שנים שלטו במועצות הדרוזיות זקנים מהחמולות הגדולות. בשנים האחרונות קציני צבא בדימוס נבחרו במקומם. המהפכה החברתית הזו היא שהביאה להתפרצות הרגשות הגדולה, שבאה לידי ביטוי בעצרת המאוד מרשימה שראינו בכיכר רבין בתל אביב".

על סמך ניסיונך, איך המחאה תסתיים?

"הממשלה מנסה לפתות את בני העדה עם כל מיני הבטחות, אבל אני בספק רב אם אותן הבטחות יניחו את דעתם של הדרוזים ויגרמו למחאה הזו לגווע. הם כבר שבעי הבטחות. ממשלות ישראל לדורותיהן הבטיחו לדרוזים הרבה מאוד דברים. כבר ב-1987, כשמשה ארנס שימש כשר לענייני מיעוטים, הוא הגיש לממשלה הצעת החלטה שקראה להחלת השוויון בין הדרוזים ליהודים. הממשלה אימצה את הצעתו אך לא עשתה עם זה כלום. החלטת השוויון אושררה גם ב-1991 ושוב ב-1994, אך עד היום היא איננה מיושמת בשטח. אני סבור שהדרוזים כבר קטני אמונה בכל הקשור להבטחות הממסד הפוליטי, ולכן הם יוסיפו לדרוש סעיף בחוק הלאום שיענה על נושא השוויון".

מה היית מייעץ למובילי המחאה?

"שימשיכו להילחם על הנושא הזה עד הסוף. חשוב להבהיר שלדרוזים אין בעיה עם ישראל כמדינה יהודית. להיפך, הם בעד העניין, כי אם המדינה הזו לא תהיה יהודית הם יאבדו את מעמדם ויכולתם להרגיש שווים. אין להם שום בעיה עם ההמנון או עם הדגל. אם המדינה רוצה לפתור את 'הבעיה' של הדרוזים, היא צריכה לעשות צעד קטן ביותר: להוסיף לחוק סעיף שקובע כי ישראל היא מדינה דמוקרטית, המקיימת שוויון זכויות חברתי, תרבותי וכלכלי לכל אזרחיה, ללא הבדלי דת גזע ומין".

כמו במגילת העצמאות.

"בדיוק, ושים לב שלא דיברנו על שוויון זכויות לאומי. הם כלל לא מבקשים זאת. אנחנו מדברים על שוויון זכויות חברתי, כלכלי, תרבותי. אם מדינת ישראל לספק לדרוזים את הדברים האלמנטריים הללו, המחאה המוצדקת תדעך וגם הרוחות יירגעו".

מאת: תומר פלג | צילום: פרטי

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

Comments are closed.

תפריט